<h1>רא"ש — שיטה מקובצת ב"מ</h1>
<h2>דף יג:</h2>
[ב"מ מ"ז ע"ב] דבר תורה מעות קונות. כדאשכחן גבי קונה מן ההקדש שאמרה תורה ונתן הכסף וקם לו. וריש לקיש אמר משיכה מפורשת מן התורה ולא מעות, דקסבר דמהקדש לא ילפינן משום דלא שייכא ביה משיכה דבמשיכתו לא מפיק ליה מרשות גבוה דכל היכא דאיתיה בגזא דרחמנא איתיה, הילכך אין בו קנין אלא כסף אבל הדיוט דשייכא ביה משיכה משיכה קונה ולא כסף. ומיהו קשה ונילף מהקדש שיקנה גם כסף בהדיוט. וי"ל משום דתרתי לא מצי למיקני בהדיוט, משום דאמרינן בבכורות פרק הלוקח, דדרשינן לרבי יוחנן או קנה מיד עמיתך בכסף הא לגוי במשיכה, ולריש לקיש מיד עמיתך במשיכה הא לגוי בכסף ואם הדיוט קונה במשיכה וכסף אם כן לגוי במאי וכי תימא הא לגוי בכסף דמיעוטא דעמיתך קאי אקנין דאיירי ביה קרא הא אמרינן התם מדגוי בחדא ישראל נמי בחדא. ועוי"ל דהיינו טעמא דדבר תורה מעות קונות משום דסתם קנין דקרא בכסף איירי כדכתיב אוכל בכסף תשבירני נתתי כסף השדה קח ממני שדות בכסף יקנו, ואף על גב דכתיב נמי ואקח את ספר המקנה, מכל מקום רוב קנינין בכסף והאי מוכיח שהוא כסף דכתיב אל תונו ואין אונאה אלא בכסף.
